אורנה לנדאו חילונית. היא עובדת בקהילה רפורמית.
בעלה דתי אורתודוכסי. הילדים שלהם מסורתיים.
לרגל ספרה החדש, שעוסק בכלל באמהות, היא מספרת איך משלבים בין כולם

"אני בנאדם שמתקשה עם הגדרות, אבל אני מזדהה עם רוב הערכים של יהדות הרפורמית. בפועל, הם יותר דתיים ממני".

מה שבכלל לא קשור לדתיים וחילונים או כשרות ושבת הוא ספר הביכורים של לנדאו "עוד אהבה אחת ודי". במרכז הספר עומדות

ארבע נשים צעירות שיש להן גם ילדים. הארבע יוצרות לעצמן קבוצת תמיכה של ימי שישי, וביחד מחפשות את הדרך חזרה לחלומות שנזנחו, מבקשות להיות מאושרות לא רק דרך הילדים שלהן, ומרשות לעצמן להיות מתוסכלות למרות שכאילו יש להן הכל.

"אמא צעירה מתמודדת עם גיבוש של זהות חדשה, אובדן הזהות הקודמת ואובדנם של חלק מחלומותיה", מסבירה לנדאו, "אני חושבת שחשוב לכתוב על זה, ולא נכתב על זה מספיק. נכון שנשים שונות עוברות את זה אחרת, ואולי עבור נשים דתיות המעבר פחות חד כי הן חלק מחברה שבה התפקידים מאוד ברורים, אבל אני מניחה שגם בחורה דתייה מוותרת על דברים ועוברת שינוי בזהות. פעם היה ברור שזה דרכו של עולם, אבל היום רוצים יותר מימוש עצמי, אז כל הוויתורים יותר קשים".