כשאברח לאמריקה", ספר הילדים הראשון של אורנה לנדאו, מציע לילדים להשתתף באיורו (כולל העטיפה) דרך תחרות נושאת פרסים. יואש נוימן, גיבור הספר בן ה-11, מחכה לזוכה שיאייר אותו

אם לא היו איורים בספר או סרטים או סדרות בטלוויזיה, כל ילד יכול היה לקרוא את הספר ולדמיין את הגיבור שלו", אומרת הסופרת אורנה לנדאו, שעומדת לפרסם בקרוב את ספר הילדים הראשון שלה, "כשאברח לאמריקה", ובמקביל לכך הכריזה על תחרות איורים לספר.

לנדאו והוצאת הספרים כנרת זמורה-ביתן מקווים שעד 10 באפריל מספיק ילדים ישלחו איורים על סמך הפרק הראשון, המתפרסם באתר אינטרנט מיוחד, ושמתוכם ייבחר הילד שיאייר את הספר כולו. למרות הרעיון הפשוט – לשלב ילדים בתהליך היצירה של ספרות ילדים – מתברר כי עד ליום זה לא נעשה פרויקט כזה בישראל. על פי כללי התחרות, האיור הזוכה יקבל מהוצאת הספרים אלף שקלים, ואף שלא יהיה מחויב להמשיך לאייר את הספר, לנדאו הייתה רוצה שאיוריו ישמשו את הספר שלה, כולל העטיפה.

"אני רוצה לתת לילדים את האפשרות לדמיין את הגיבור ולהציג אותו לפי איך שהם רואים אותו", אומרת לנדאו, "במובן הזה, הספר ייתן את הראייה של העולם שהילדים חיים בו. לילדים תהיה שליטה על הספר".

לנדאו, מנהלת מרכזי דניאל ליהדות מתקדמת בתל אביב ובעברה מבקרת הטלוויזיה ב"ידיעות אחרונות" ועיתונאית ב"הארץ", פרסמה לפני כשנה רומן ראשון, "עוד אהבה אחת ודי". לאחר שהספר הפך לרב מכר החליטה כי במקביל לעבודה על רומן נוסף היא מעוניינת גם לתת ביטוי לתחושות שעברו על ילדיה שלה, אחרי שהמשפחה חזרה משלוש שנות שהות בארה"ב שבהן שימש בעלה, שמואל רוזנר, ככתב של "הארץ" בוושינגטון.

הספר "כשאברח לאמריקה" מתאר את הרפתקאותיו של יואש ניומן – ילד בן 11 שמנסה לחסוך כסף כדי לקנות לעצמו כרטיס טיסה חזרה לארצות הברית. יואש לא מפסיק להתגעגע לחברים שלו משם, לחדר הפרטי שהיה לו, להורים שעובדים פחות קשה ולמשחקי הבייסבול בבית הספר.

בישראל הוא סובל מהצקות חבריו החדשים לכיתה ומחליט לברוח בחזרה לאמריקה. לשם כך הוא מתחיל לעבוד ולחסוך, וכך הוא יוצא לשורה של הרפתקאות המתחילות בהולכת כלבים בשכונה ובייביסיטר לפעוטות. בדרך הוא נתקל בקשיים מעולמם של המבוגרים, כמו העיסוק בחיסכון.

"זה ספר הרפתקאות קלאסי", אומרת לנדאו, "ההרפתקאות מעוגנות במישור של החיים המציאותיים ולא בעולם הפנטזיה. יואש גולש באינטרנט ומחובר לטלפון הנייד שלו, ומהספר אפשר גם לחוש את פער הדורות עם ההורים". לדבריה , ילדים רבים מזהים את עולם הסיפורים והדמיון עם פנטזיות בסגנון הארי פוטר ופחות קוראים ספרי הרפתקאות רגילים, כמו פעם.

"יצא לי להעביר סדנת כתיבה לילדים מחוננים, וביקשתי מהם לקחת דמות לתוך סיטואציה בלתי מוכרת, כמו

ילד שהולך לאיבוד בעיר זרה, וממש הזדעזעתי מכך שכל התיאורים, של כל הילדים, כללו דרקונים, מנהרת זמן או יצורים מיתולוגיים. הילדים לא היו מסוגלים לתאר את החיים ללא האפקטים הקולנועיים ועולמות הפנטזיה. זה נראה לי קצת מוזר. אם אי אפשר ללכת לאיבוד בלי דרקון, אז איך אפשר יהיה להתאהב בלי צפרדע, נסיכה וקוסם?".

הסיפור של יואש מבוסס במידה רבה על החזרה של משפחת לנדאו-רוזנר לישראל, אחרי שלוש שנים בוושינגטון. "משפחתנו חזרה מאמריקה לפני שנה וחצי, והקליטה של ארבעת הילדים שלי בישראל הייתה לא פשוטה", היא מספרת. לא צפינו שכך זה יהיה, אבל היה להם זעזוע מהמפגש התרבותי – וזה אף על פי שגרנו שם רק שלוש שנים.

"ההזדהות שלי עם המקום שבו הם נמצאים הביאה אותי לכתיבת הספר – במיוחד לנוכח העובדה שגם אני, בתור ילדה, חזרתי עם ההורים לישראל אחרי כמה שנים בחוץ. לנדאו נתנה לבנה בן ה-12 לקרוא את הספר ולחוות דעה. "זה Turner Page", אמר לה הגדול, כשהוא עדיין פונה לשפה האנגלית כדי למצוא את המילה לספר שאי אפשר להניחו לרגע בצד.-