אישה אחת קמה בבוקר לביתהּ, משוש ליבי, ומגלה שהיא לא מרגישה טוב. היא בודקת את הגרון, אם יש חום, אם יש פריחה אבל לא מוצאת כלום. הילדה טוענת שהיא מרגישה "מוזר" ולאט לאט הופכת לנמר קטן. עד פה הכל טוב ויפה. או שלא? כאן מתחילה מסכת הרפתקאות בניסיון לרפא את הילדה. הבנים של האישה – מחמלי, מחמדי ובבת עיני (כן, השמות קצת הרגיזו אותי, אני חייבת לציין – זה ספר ילדים!) מציעים, כל אחד בתורו, הצעות – תחילה לוקחים את הילדה לרופא הילדים, אך אחרי שהנמר הקטן עושה שם בלגן שלם ואפילו חוטף במבה לתינוק קטן, הם מסולקים משם בבושת פנים, שכן הרופא הוא "רופא ילדים ולא רופא נמרים". לאחר מכן הולכת כל הגוורדיה לוטרינר. הווטרינר דווקא שמח לקראתם מאוד (הוא משועמם לאללה מחתולים וכלבים כבר). הוא טוען ש"אם זה נמר אז הוא בריא, אבל אם זו ילדה אז היא חולה מאוד" וכיוון שהוא "רופא נמרים ולא רופא ילדים" הוא לא ממש יודע איך לעזור. משם ממשיכים כולם לגן החיות, אבל אחרי שסוגרים את הנמר הקטן מאחורי סוגר ובריח – מבינה האמא שגם שם לא מקומו. אין מה לעשות אם כן, צריך לקחת אותו הביתה ולקוות שהנמרת תעבור מעצמה, בעזרת פינוקים ותוכניות על נמרים בטלוויזיה.