סדנת כתיבה: ההחלטות

סדנאות הכתיבה: רבע מיליון החלטות בדרך לספר אחד

רבע מיליון החלטות בדרך לספר אחד – וכמה שחושבים עליהן בסדנת הכתיבה.

את סדנאות הכתיבה שלי אני אוהבת לפתוח בהקראה של קטע קצר שכתב הסופר עמוס עוז, קטע שמתמצת בעיני את עבודתו של סופר, את חשיבתו של סופר, ואת התהליך  -שיש שגורסים שהוא מייסר ויש הגורסים שהוא מרתק ואני סבורה שהוא גם וגם – של כתיבת ספר.

וככה כתב עמוס עוז: 

.."כדי לכתוב רומן בן שמונים אלף מילה עליך להחליט, בדרך, כרבע מיליון החלטות: לא רק החלטות של מִתווה העלילה, מי יחיה ומי ימות, מי יאהב ומי יבגוד ומי יתעשר או ישתטה ומה יהיו שמות הדמויות ופרצופיהן ומה יהיו הרגליהן ועיסוקיהן, ואיך לחלק לפרקים, ומה יהיה שם הספר (אלה הן ההחלטות הפשוטות, ההחלטות העבות ביותר) ולא רק מתי לספר ומתי להבליע ומה מוקדם ומה מאוחר ומה לגלות בפירוט ומה רק ברמז (גם אלה החלטות די עבות) אלא בעיקר עליך להחליט רבבות החלטות דקיקות, כמו למשל אם לתת שם, במשפט השלישי לקראת סוף הפִּסקה ההיא, כחול או כחלחל ? ואולי זה יהיה תכלכל? או תכול? אולי תכלת כהה? או בעצם כחלחל- אפרורי? והתכלכל – האפורי הזה, האם להעמיד אותו כבר בתחילת המשפט ? או מוטב שהוא יפציע רק בסוף המשפט? או באמצע? ואולי הוא בעצם משפט קצרצר לעצמו, נקודה לפניו ונקודה ושורה חדשה אחריו? או לא, דווקא מוטב לכחלחל הזה שיישטף בזרימתו הגורפת של משפט מפותל  ומורכב, עתיר איברים ושופע שעבודים? ואולי הכי טוב יהיה לכתוב שָם פשוט את שתי המילים "אור הערב" וכלל לא לצבוע את אור הערב הזה בשום אפור- כחול ולא בשום תכלת מאובקת?…"  ( מתוך "סיפור על אהבה וחושך")

עמוס עוז

ספר הוא סך כל ההחלטות הקטנות

צדק עמוס עוז כי ספר הוא סך כל ההחלטות הקטנות, הזעירות-זערוריות, משניות לכאורה ושוליות, שקיבל הסופר בשעת הכתיבה, בין אם במתכוון ובין אם בלי משים. בכך, ולא רק בכך, דומים ספרים לחיים עצמם: אלוהים (והספרות) מצויים בפרטים הקטנים, והפרטים הקטנים הם שמרכיבים את התמונה הגדולה, בין אם תהיה זו תמונת חיינו, ובין אם מדובר ברומן.

ככותבת, אני מוצאת שהפרטים הקטנים נובעים מתוכי. אולי משום כך, כעורכת וכמנחת כתיבה, אני מאמינה שאת ההחלטה אם לתאר את השמיים ככחולים או כתכלכלים-אפרפרים אין מנוס אלא להותיר לכותב, בתקווה שאכן יכריע בתבונה, ברגישות ובטוב טעם. תפקידו של מנחה סדנה הוא לשאול את השאלות הגדולות, אלה שעמוס עוז קורא להן "ההחלטות העבות ביותר". כי בין רבע מיליון ההחלטות בדרך אל רומן – יש בערך עשר החלטות "עבות", כאלה שמי שלא נדרש להן יגלה במהלך העבודה או עם סיומה כי הקובץ שיש בידו אולי שופע תכלכלות אפורה מדויקת ושובת לב, אבל ספר אין לו.

מהן ההחלטות הללו? בסדנאות שלי אני מתייחסת בעיקר להכרעות הבאות:

  • מי הגיבור\ים
  • מי המספר\ים
  • מהו הזמן של ההתרחשות
  • מהו הזמן של מסירת הסיפור
  • כיצד מצטלבות עלילות

חמש הכרעות מרכזיות שמהן צומחות כמובן עוד המון החלטות משניות, ובכל זאת, עם ההכרעה על הסוגיות האלה מונחים היסודות הראשונים לכתיבתו של רומן.