איך ספר נולד
איך ספר נולד?
כמו תינוק. (בערך).
בהתחלה זה כואב,
אחר כך זה יקר,
ובסוף זה נהדר!
ועכשיו ברצינות:
ספר נולד בדרך כלל מסיפור. סיפור שלוכד את תשומת הלב או את הדמיון, אולי סיפור אישי, אולי סיפור של מישהו אחר שהשאיר עלינו רושם. והסיפור הזה מקנן לנו במוח (או בלב). והוא מגיח ברגעים בלתי צפויים, והוא לא מרפה, ובשלב מסוים אולי מרגישים שבעצם אין ברירה – את הסיפור זה מוכרחים לכתוב.
אבל איך?
שיר הוא כמה שורות.
סיפור קצר הוא לפחות קצר (למרות שלכתוב סיפור קצר מהודק, מדויק, מפעים ומעורר זאת אמנות בפני עצמה).
אבל ספר? רומן אמיתי? מאות עמודים חבוקים בכריכה עם דמויות עגולות ומשתנות ומתפתחות ומתהפכות על פני זמן של ימים ואולי אפילו שנים ועשרות שנים?
ספר שבעמודיו עשרות אלפי מילים? שכתיבתו אורכת חודשים, ואולי שנים ולפעמים, מי יודע, אולי אפילו עשרות שנים ואולי אי אפשר לגמור לכתוב אותו אף פעם…כזה ספר?
להירגע בבקשה. זאת עכשיו כבר החרדה שמדברת.
כן ספר. רומן. יצירה בדיונית מורכבת, מרובת מילים ודמויות ועלילות. אפשר לכתוב ספר, ואפשר גם להוציא אותו לאור תוך פרק זמן מתקבל על הדעת, אבל מדובר פה בפרויקט גדול, כזה שדורש מחשבה וזמן והשקעה, אולי גם כלכלית. הסיפור ממשיך לדגדג? מבקש לצאת לאוויר העולם? יופי. אז הנה שלבי העבודה מהרגע בו נובט הרעיון ועד מסיבת ההשקה.
איך מוציאים ספר בשבעה שלבים
שלב הרעיון
ישנם אנשים לא מעטים שנחנו בכשרון כתיבה. שנים אמרו להם, "אתם מוכרחים לכתוב ספר". והם גם רוצים לכתוב ספר. אבל על מה? כישרון לא מספיק. צריך גם שיהיה מה להגיד. או במילה אחת, סיפור. אבל מאיפה מביאים סיפור?
האמת היא שבעיני הסיפור כבר צריך, כמו שכבר כתבתי קודם, להיות שם, לדגדג. אם אין רעיון לסיפור, מאוד יכול להיות שכדאי לחכות לו. לחילופין אפשר לחפש השראה בסיפורים של אנשים אחרים. סיפורי משפחה או אפילו סיפור חיים אישי הם מקור טוב לרעיונות.
שלב התכנון
אישה יכולה לקום בבוקר ולהחליט שהיא תנסה היום לרוץ מאה מטר, אבל אם תחליט לרוץ מרתון ותצא מיד לדרך, קרוב לודאי שזה לא ייגמר טוב.
רומן הוא מרתון. כדי לא להתחיל ולהפסיק, כדי לא להיתקע ולחוש בתסכול, או בקיצור, כדי לא להיכשל בכישלון ידוע מראש רומן צריך לתכנן. צריך לחשוב על הדמויות ועל הקונפליקטים, על המספר ועל זירת ההתרחשות ועל הזמנים. צריך לחשוב אם יש מספר אחד או כמה, אם יש עלילה אחת או כמה, ואיך כל זה משתלב ביחד. צריך – בקיצור – לקבל הרבה מאוד החלטות.
בשלב הזה כדאי אולי לשקול לפנות לסדנת כתיבה. הסדנה מרעיון לרומן שאני מעבירה בבית הספר לכתיבה המגרה נועדה במיוחד למי שמצויים בשלב הזה. לחילופין, כדאי אולי ללכת לפגישה או שתיים של יעוץ אישי. הרבה יותר קל לעשות דברים נכון מלכתחילה, מלתקן אחר כך.
שלב הכתיבה
נו, מה? לכתוב מוכרחים. חשוב לפנות זמן לכתיבה, לקבוע דד-ליין, ולהתקדם.
אם נתקעים, קרוב לוודאי ששכחנו משהו בשלב התכנון. או שאולי פתאום צצו רעיונות חדשים (שזה נפלא) שעוד לא ברור מה עושים בהם (וגם זה בסדר). בשלב הזה אפשר עדיין להצטרף לסדנת כתיבה, שם אפשר ליהנות מהנחיה וגם ממשוב של כותבים אחרים. לחילופין כדאי להיעזר בליווי אישי. איש מקצוע יכול להציע מבט חיצוני, תמיכה ודרבון. לעתים קרובות זה כל ההבדל בין רבע ספר על המחשב לספר שלם על המדף.
שלב העריכה
יש ספר! מזל טוב.
אבל גם אם נדמה לכם שהוא יצירת המופת שכל העולם חיכה לה, או לחילופין, אתם כבר לא יכולים לסבול אותו אפילו עוד דקה – לא סיימתם עדיין.
כל ספר – כן, כל ספר – זקוק לעריכה. לפעמים גם להרבה עריכה, ובכל מקרה, לכמה שלבים של עריכה כולל עריכה ספרותית, עריכה לשונית והגהה.
המלצה חשובה: בין אם אתם מתכוונים להוציא את ספרכם בהוצאה מסחרית ובין אם אתם מתכוונים להוציא אותו בהוצאה עצמית, אל תוותרו על עריכה, בוודאי לא על עריכה לשונית.
ספר שיגיע לידי עורכים בהוצאה המכבדת את עצמה כשהוא מלא בשגיאות, לא יזכה ליחס רציני. במידה ומראש אתם מתכוונים להוציא את הספר בעצמכם, אל תוותרו גם על עריכה ספרותית. עריכה ספרותית היא חיונית לכל כותב, ובוודאי לכותבים בלתי מנוסים. ולמרות שמדובר בשירות לא זול הוא חיוני ועשוי אפילו להשתלם (בעיקר אם הספר דורש קיצור).
הוצאה לאור
הוצאה מסחרית, הוצאה בתשלום או הוצאה עצמית? היום יש דרכים רבות להוציא ספר.
הדרך המסורתית של ההוצאות המסחריות הגדולות היא אחת מהן (אם כי הוצאות פחות ופחות נוטות להסתכן בהוצאת ספרים על חשבונן, בודאי ספרי ביכורים). יש הוצאות שגובות תשלום מהמחבר ומציעות מה שניתן להגדיר כחבילת שירותים להוצאת ספר – מעריכה והגהה ועד עיצוב עטיפה, עימוד הפצה וכו' – כאשר גם ביחס אליהן יש להבחין בין הוצאות ספרים המחויבות לאיכות הספרים ובוררות את כתבי היד וגם את אנשי המקצוע בהתאם לבין חברות הפקה שמוציאות כל כתב יד, ואפשר גם להוציא ספר לבד, תוך קבלת שירותים כמו עימוד או בחירת בית דפוס מאנשי מקצוע, מה שבדרך כלל אך לא תמיד מוזיל את העלויות.
שלב ההפצה
לא מספיק להוציא ספר, כדאי שהוא גם יגיע לקהל הקוראים. הנקודה הזאת, החשובה והכאובה מוזנחת לעתים קרובות על ידי הוצאות בתשלום שמבטיחות לסופר מאתיים עותקים, ולא טורחות להסביר לו שאין די במאתיים עותקים להפצה בחנויות, שהחנויות כלל אינן עובדות איתן, ובקיצור, שבעוד שנה יצטרך הסופר המאוכזב לאסוף את מאתיים העותקים ולקחת אותם הביתה.
לכן, כאשר מוציאים ספר צריך לחשוב מה היעד הרצוי מבחינת הקהל. מאה בני משפחה וידידים, או אלפי קוראים שיקנו את הספר בסטימצקי ובצמות ספרים?
מהיעד הזה נגזרת לעתים קרובות גם בחירת ההוצאה אבל גם אופני ההפצה (מפיץ, רשתות חברתיות כמו פייסבוק, מכירה עצמית בירידים וכיוצא בזה).
אם אתם מתלבטים לגבי הוצאה לכו לחנויות הספרים ותראו ספרים של איזה הוצאות מוצגים על שולחנות הכוח. בדיקה פשוטה כזאת שווה יותר משעה של נאום מלא הבטחות שווא מאיש השיווק הנלהב של חברת הפקה.
שיווק ויחסי ציבור
אז הספר יצא, וגם אפילו מופץ בחנויות. נהדר! אבל מי חוץ מכם יודע? ובלי לדעת, מי יקנה?
כאן נכנסים לתמונה החברים שלכם, בעיקר אלה שיש להם 5,000 חברים בפייסבוק. כאן נכנסים לתמונה גם הטוויטר, הטיקטוק והאינסטגרם. וכמובן, השכנה שהבן שלה עובד ברדיו והבן דוד שעורך את מוסף התרבות במקומון.
כן, כדי שמישהו ידע שהוצאתם ספר צריך לדעת לספר גם את הסיפור הזה.
אם אתם לא ביישנים, נהדר. ספרו לכל העולם. ואם כן, אולי כדאי לקחת מישהו בשכר שיעשה את זה בשבילכם.
ולא לשכוח – שיחררתם סיפור לעולם, עברתם חוויה מדהימה, רצתם סוג של מרתון. אז כן, בהחלט, מסיבת השקה!
רוצים לכתוב ספר ולא יודעים איך להתחיל?
בואו נחשוב ביחד!
התחלתם ונתקעתם?
ביחד ננסה למצוא את הדרך!
סיימתם במזל טוב?
זה הזמן לקבל משוב ושירותי עריכה.
Design by